אחד הסמינרים הראשונים של התפתחות אישית שהלכתי אליהם היה סמינר שעסק בתקשורת בין אישית. זה היה לפני כ- 15 שנים, מדוע אני מספר לכם על כך?
כי בפתיחת הסדנא המנחה אמר משפט שנחרט בליבי ועורר בי שאלות רבות.
הוא אמר: איכות החיים שלנו היא תוצאה של איכות התקשורת שלנו.
אני זוכר שחשבתי אז – אה.. זה מוגזם לא?
ממרומי שנות העשרים שלי לא יכולתי לראות את החשיבות והכוח האמיתי שיש לתקשורת שלנו עם הסביבה. עוד לא היו לי ילדים, הקריירה שלי רק החלה, ולמרות שעסקתי בתחום מול קהל – קריירה שבמרכזה עומדת מיומנות של תקשורת, עדיין חשבתי שהאבחנה הזו היא קצת קיצונית ולא הכי ריאלית. אפשר, חשבתי לתומי, להצליח בחיים גם אם התקשורת שלך לא מי יודע מה.
שנים לאחר מכן הייתי שוב בסמינר תקשורת בין אישית ובו נאמר את אותו משפט, אבל הוא הוסיף לו מעט הבהרה והרחבה.
הוא אמר: איכות חיינו הינה תוצר ישיר של איכות התקשורת שלנו עם עם עצמנו ועם סביבתנו.
והפעם, חברים, סוף סוף ירד האסימון ותפסתי על מה הוא מדבר. לקח לי שנים להבין ולהפנים עד כמה האבחנה הזו נכונה....
היום אני מבין שהתקשורת היא בחזקת המפתח בה הידיעה לכל הצלחה שאנו נחווה בחיים. והיא גם הסיבה להרבה מן הכישלונות שלנו.
התקשורת שלנו היא למעשה הכלי שבאמצעותו אנחנו יכולים להשפיע על עצמנו ולחולל בתוכנו את אותם תוצאות שאנחנו רוצים לראות בחיים, והתקשורת שלנו עם הסובבים אותנו – היא הכלי שלנו שבאמצעותו נוכל לגרום לדברים לקרות בסביבתנו המיידית, ולשנות את מצבנו.
אם תחשבו טוב, ותסתכלו על אותם אנשים שאנחנו מכירים בהם כאנשים מצליחים – תגלו שיש להם כישורי תקשורת טובים ואפילו מצוינים, ואינני מתכוון דווקא לכושר רטורי - אלא יכולת להביע את עצמם בבהירות, להסביר ולהגדיר לאחרים את צרכיהם ומטרותיהם, לגרום לאחרים לחוש נוח איתם, להבין אותם, ובעת הצורך להתגייס לסייע להם. אם תסתכלו על אנשים שחווים בחייהם סדרת כישלונות – תגלו שם בעיות משמעותיות בתקשורת שלהם.
אם נחזור להבחנה של המרצה, המסר הוא שיש קשר הדוק בין איכות המחשבות שלנו (כלומר: התקשורת שלנו עם עצמנו) לבין התקשורת שלנו עם סביבתנו: התקשורת הפנימית שלנו היא הבסיס לתקשורת שלנו עם הסביבה. כדי לתקשר טוב יותר עם אחרים - עלינו, קודם כל ולפני הכול, לתקשר באופן חיובי ואפקטיבי יותר עם עצמנו.
אנשים שהתקשורת הפנימית שלהם אינה מפותחת או שלילית (אותם אנשים שאנו מצמידים להם תוויות כמו: פולניה, בכיין, פסימיסט, לחצן, כעסן, חמום מוח, מבולבל, וכד') - הם אנשים שמתקשרים כך קודם כל עם עצמם. ותסכימו איתי שאדם לא יכול לתקשר באופן חיובי עם סביבתו כאשר השיח הפנימי שלו הינו שלילי.
כמו כן, איננו יכולים לתקשר היטב את צרכינו, עמדותינו או מטרותינו לאנשים שמסביבנו, אם אנחנו עצמנו איננו מודעים ואיננו מגדירים לעצמנו מה אנחנו בדיוק רוצים, מה אנחנו צריכים ומהן המטרות שלנו.
אתם בוודאי מכירים אנשים שמתלוננים שאיש לא מבין אותם, או שאיש לא נענה לצרכיהם.
מניסיוני, אותם אנשים על פי רוב אינם יודעים בברור מה הם רוצים. מאחר והם עצמם לא ממוקדים - התקשורת שלהם עם אחרים איננה בהירה ומבלבלת. לו הם היו מגדירים לעצמם מה הם באמת רוצים - היה להם קל הרבה יותר לשדר זאת לאנשים בסביבתם וגם לקבל את היחס שהם רוצים לקבל.
לפיכך הכלל הראשון והמרכזי של תקשורת אפקטיבית, הוא:
היו מודעים לתקשורת הפנימית שלכם.
תקשרו באופן חיובי ובהיר קודם כל עם עצמכם.
ובשלב הבא:
צרו תשתית טובה לכל שיחה בכך שתבהירו לעצמכם מה אתם באמת רוצים ומהם מטרות התקשורת שלכם.
תכננו שיחות חשובות, וחשבו: מה התוצאה שהייתי רוצה להשיג בתום המפגש הזה?
ואז צאו לדרך....
בהצלחה !
גלעד הובר
giladhuber@gmail.com
